מושגים ישיבתיים
עולם של מושגים מעולם הישיבות
חפש מושג:
הוקם ע"י אדמו"ר הריי"ץ וזכה לעידודים מהרבי במהלך השנים. בכל ישיבה ישנו ארגון את"ה המנוהל [בדרך כלל] ע"י התלמידים מהשכבה הגבוהה. הארגון מעודד ומסייע לבחורי הישיבה בביצוע הוראות הרבי כגו' מבצע תפילין, אמירת חת"ת ורמב"ם, מסיבות שבת ועוד.
החל משנת תשי"ב, בערב יום הכיפורים, הרבי יוצא אל הזאל הקטן ומברך את בניו – תלמידי התמימים.
כן, גם זה קורה…
בישיבה הבחור חווה את המעבר מילד לנער ואיש.
הדבר מלווה ברגשות עזים והכרת עולמות פנימיים יותר.
עבור הבחור – ההמלצה הטובה ביותר היא למצוא איש צוות בייבה אליו אתה מרגיש קרוב ולשתף אותו כל העובר עליך.
עבור ההורים – קיום שיחה טלפונית אחת ליום או יומיים, גם אם השיחה לא 'מלאה' במלל, משאירה על הבחור טעם ותחושה של בית, דבר המיקל עליו.
"הדרך הישרה והקלה" לחיות גאולה, כפי שאומר הרבי, היא ללמוד ענייני גאולה ומשיח.
בכל ישיבה משתנה הזמן, אך כולם מקדישים כמה חלקים ביום בהם יושבים הבחורים ולומדים לעומק סוגיות הקשורות עם הציפייה לימות המשיח.
לימוד הגמרא 'על הרצף'.
לימודי הגמרא בישיבות מתחלקים עפ"י רוב לשניים:
החלק העיקרי – לימוד לעיון.
החלק המשני – לימוד למיגרס.
בלימוד זה הבחור משכלל את יכולת הקריאה וההבנה הפשוטה בגמרא.
דברי אלוקים חיים – מאמר.
במסגרת הנהגות חב"ד, על כל תמים לחזור מאמר בע"פ ביום הולדתו בפני חברי הכיתה.
בחלק מן הישיבות, ישנה גם חלוקה בין תלמידי הכיתה / השיעור על מנת שכל בחור יחזור מאמר בשבת בזמן רעווא דרעווין לפחות פעם בשנה.
עפ"י בקשתו של הרבי מהתמימים שיכתבו חידושי תורה, בכל ישיבה ישנה מערכת הערות האחראית להוציא לאור קובץ הערו פעם או פעמיים בשנה ולפעמים אף יותר.
בקובץ הבחורים דנים בנושאים הנלמדים בנגלה, חסידות והלכה.
לעיתים דנים הבחורים בנושאים תורניים הקרובים אל ליבם.
הישיבה הינה הבית של הבחור.
הנהלת הישיבה משמשים ה'אבא והאמא' של הבחור.
הרבי ייחס להנהלת הישיבה חשיבות גדולה ודגש רב כי על כל לבחור לציית להנהלת הישיבה גם אם הוא לא מבין לגמרי את ההיגיון שבדברים.
עבור ההורים – אם הבחור מתקשר הביתה עם תלונה על הנהלת הישיבה, הדבר המומלץ ביותר הוא לבדוק מקרוב את הנושא.
להתקשר למנהל/ראש הישיבה או כל איש צוות אחר איתו אתם עומדים בקשר ולנסות לסייע בעדם ובעד בנכם.
בישיבות תות"ל שמים דגש על לימוד 'להלכה'.
על כן בכל ישיבה מקדישים זמן במהלך היום ללמוד הלכה בנוגעת למעשה בפועל.
במקור המילה ברוסית – אולם.
בדרך הצחות אמרו כי זה ר"ת של: זיץ און לערנען".
הזאל משמש האולם העיקרי בישיבה ובו מתקיימים רוב אירועי השיבה.
בזאל הבחור מתפלל, לומד עם החברותא, מתוועד, שומע שיעורים כלליים ועוד.
הזאל חרוט בליבו של כל בחור וניתן לראות בוגרי ישיבות חוזרים אל הישיבה וזוכרים בבירור היכן ישבו בזאל במהלך זמן לימודם.
במהלך כל סדר לימוד, בכל נושא שהוא, הבחור יושב עם חבר כיתה ויחד הם חוזרים על הלימוד, מכינים לימוד או דנים בסוגיה אותה למדו.
מומלץ לבחור חברותא טובה שתשמש גם חבר טוב אך גם שתסייע להתקדמות רוחנית ולניצול הזמן.
כשהקים הרבי הרש"ב נ"ע את הישיבה, הוא כינה את התלמידים חיילי בית דוד ומכמה סיבות כשמהם:
1. לוחמים את המלחמה האחרונה – ביאת משיח. 2. כשם שעל חייל מוטל לתת גט לאישתו לפני היציאה למלחמה, כך על הבחור לתת "גט" מענייני העולם ולהיות שקוע בישיבה.
שלושת ימיה הראשונים של ישיבת תות"ל הראשונה בהיסטוריה, היו בחדר האוכל של הישיבה.
לא מדובר בסתם מקום בו יושבים לאוכל.
חדר האוכל מהווה מבחן חשוב לראות עד כמה הבחור חדור בתות"ל עד שהדבר מתבטא באכילה שלו.
לנהגים חולצה כחולה, לחיילים מדים ירוקים ולבחורים – כובע וחליפה.
כמה וכמה פעמים הראה הרבי מורת רוח כאשר היה רואה בחור מסתובב ברחוב ללא כובע וחליפה.
בכל הישיבות הכובע והחליפה מקבלים חשיבות גדולה.
זמן וסדר הם אבני יסוד של הישיבה.
ולא רק במהלך היום, בזמני הסדרים אלא אף בלילה.
לכן הישיבה מעמידה מדריכי לילה שתפקידם לראות שאכן הבחורים מוכנים לשינה בזמן והוליכם לישון על מנת לצבור כוח ליום המחר.
כמעט בכל הישיבות, מיד לאחרי שנגמר סדר היום הרשמי של הישיבה, בזמן החופשי של הבחורים,
מתקיים סדר לקוטי שיחות בו יושבים בחורים בחברותות [לפעמים משיעורים גדולים יותר] ולומדים את תורת הרבי.
תפקיד המשגיח הוא להיות המפקח הישיר של הבחור, לראות שאכן דרכו סלולה מעלה וכי הבחור מתאמץ ומשיג תוצאות.
לעיתים המשגיח מראה סבר פנים קשוחו, אך הדבר נובע מאכפתיות לבחורים.
המלצה לבחורים – דבר עם המשגיח. גלו אדם אחר ממה שחשבתם.
האיש הקרוב ללב.
מלבד תפקידו ללמד חסידות ולחדד את יכולות הבנת הבחורים בלימוד חסידות, המשפיע נמצא שם על מנת להאיר את עולמו הפנימי של הבחור.
עפ"י רוב המשפיע יהיה אדם בעל רגש רב, יכולת הכלה ועוד.
כאשר בחורים מקיימים את הוראת הרבי 'עשה לך רב', עפ"י רוב הם יבחרו את המשפיע אליהם הם הכי מתחברים.
תפקידו של המשיב הוא להיות נוכח.
במהלך הזמן בהם הבחורים חוזרים על השיעור או מכינים את השיעור הבא, לעיתים עלולים הם להיתקל בקשיי הבנה.
כאן נכנס דמותו של המשיב.
הוא יושב בזאל ומחכה לבחורים שיבואו לברר איתו ענייני לימוד.
אחד מההכנות המוכרחות לתפילה ולשאר היום, הינו הטבילה במקווה.
בישיבות מקפידים כי כל בחור הולך בכל בוקר למקווה ומקצת הישיבות אף הגדילו ובנו מקווה מיוחד המיועד לתלמידי הישיבה בלבד.
"הדרך הישרה והקלה" לחיות גאולה, כפי שאומר הרבי, היא ללמוד ענייני גאולה ומשיח.
בכל ישיבה משתנה הזמן, אך כולם מקדישים כמה חלקים ביום בהם יושבים הבחורים ולומדים לעומק סוגיות הקשורות עם הציפייה לימות המשיח.
הסדר, הזמנים וההקפדה עליהם יקרים מאוד בישיבות תות"ל ובכל הדורות נהגו להקפיד מאוד על הזמנים.
חוץ מסדר הישיבה הכללי, יש את הזמן הסדר [סיידר] בו הבחורים עולים אל הזאל ומשקיעים את מרצם בלימוד, כל סדר לגופו. [סדר גירסה, סדר עיונא וכדו']
עיקר עולמו של הבחור הינו לימוד הגמרא.
בלימוד הגמרא גופא, החלק הארי הינו לימוד הגמרא לעיון.
בעיונא יש שיעורים בהן הר"מים מראים לבחורים כיצד יש לקרוא ולהבין את הגמרא בצורה הנכונה, לצלול ולהעמיק בסברות וההלכות.
אם בכל יום זמן האוכל הינו רק על מנת לאכול ולהעניק לבחורים כוח להמשיך את היום, הרי שבשבת סעודת השבת הופכת מהרה להתוועדות חסידית שהבחורים מצפים לה.
בדרך כלל אל סעודת השבת בישיבה מתלווה אחד מאנשי הצוות של הישיבה המדבר ומנחה את הסעודה.
בחלק מהישיבות על הבחורים ליטול חלק פעיל, לחזור שיחה של הרבי, לספר סיפור או לבחור ניגון אותו ינגנו.
בישיבות מבינים את חשיבות סעודת השבת ומשקיעים באוכל, בשתיה ובאווירה על מנת שמחד יחוש הבחור בביתו ומאידך יוכל לשקוע באווירה הרוחנית של השבת.
כשם שעל בעל הבית לצאת בכל בוקר אל מקום העבודה שלו, כך גם עלך הבחור לעבוד בכל בוקר מחדש בעבודת התפילה.
בשעת התפילה ביום חול על הבחור להכין עצמו כראוי לתפילה ובשעת התפילה עצמה – תוך שהבחור מתפלל במניין, עליו לחשוב פירוש המילים.
בשבת לעומת זאת, יכול הבחור לנסות להאריך מעט מעבר לזמן התפילה תוך מחשבות על החסידות אותה למד לפני התפילה.
בישיבות נהוג לומר שפנימייה מלשון פנימיות.
הרבי הריי"ץ, כשהיה מנהלה הרוחני של הישיבה, היה נוהג להסתובב בלילות בפנימייה ולבדוק שלכל הבחורים יש כיפה על הראש. בחור שהיה נתפס בלי כיפה [באמצע השינה], היה נשלח מהישיבה.
בישיבות רבות מייחסים חשיבות כפולה להתנהגות הבחור בפנימייה.
בישיבות הבחורים נדרשים לקבל עול = ציות ללא עוררין.
לעיתים מתמודד הבחור בקושי כזה או אחר והנהלת הישיבה רוצה "להעמיד אותו במקום".
קנס כספי נועד על מנת לעורר את הבחור ולהשיבו למוטב.
בחלק מהישיבות קנסות כספיים פסקו והמרו בלימוד בע"פ, זימון הורים וכדו'.
כמו כל ראש, ראש הישיבה מנהל ומנהיג את הישיבה, קובע את סגנונה ודרכה בחסידות, בלימוד ובהנהגה.
בישיבות רבות נוהג ראש הישיבה להביא מנהל רוחני על מנת שיתעסק בעניינים הרוחניים והמשמעתיים של הישיבה בעוד שהוא, ראש הישיבה, מתמקד בנושאי הלימוד.
ראש מתיבתא, מגיד שיעור.
על הר"מ מוטלת האחריות ללמד את הבחורים גמרא לעיון.
מלבד הלימוד הטכני – קריאת החומר והסברתו, הר"מ משכלל את יכולות הלמידה של הבחור, חידוד הבנת הנקרא וכיצד יהיה ניתן ללמוד גמרא לעיון באופן מלאי – עצמאי.
בישיבות רבות נהוג לפצל שיעור אחד לכמה כיתות עפ"י יכולת הבנת הבחור.
כיתה, מחזור או שכבה.
בכל ישיבה ישנם שלושה שיעורים, א' ב' וג'.
בחלק מן הישיבות, בכל שיעור ישנן כמה כיתות המתחלקות או עפ"י מקומות מגורים של הבחורים או עפ"י יכולות למידה.
בין חברי השיעור יש אחווה מיוחדת.
בחדר האוכל, בפנימייה ואף בהתוועדויות השיעור נפגש וחי יחד.
לכל שיעור יש את המיוחדות שלו וכל שיעור הינו תהליך נוסף בהתבגרות הבחור בישיבה.
"הווי גולה למקום תורה" כך פסקו חז"ל וכן הרבי מציין כמה פעמים כי ישנה עדיפות ללכת ללמוד במקום רחוק יותר מהבית, זאת במטרה להניח לבחור להיות שקוע בלימוד מבלי להתעסק עם הוויות העולם.
בכל הישיבות נהוג לתחום את שטח הישיבה ולא לאשר לבחורים להיות נכנסים ויוצאים ללא הבחנה, זאת על מנת להקל על הבחורים להתרכז בלימודם ובעלייתם הרוחנית.
בחלק מן הישיבות, על מנת לשקף לבחור ולהוריו את מצבו הרוחני, נוהגים הישיבה להעניק אחת לכמה חודשים תעודת הערכה.
בתעודה יהיו סיכומים של ציוני מבחנים, הערות על הנהגה, הערות אישיות לבחור ועוד.
שם הישיבה כפי שקבע מייסד הישיבה – הרבי הרש"ב נ"ע.
שם הישיבה מתאר את תואר הבחורים – תמימים.
תמים מלשון שלם.
לכל בוגרי תות"ל עובר רעד בגב כשמזכירים את שם הישיבה.
כל מי שעבר בישיבות תות"ל נקשר אליה בחבלי עבותות אהבה.
הרבי ציין כמה פעמים כי מי שהיה בתומכי תמימים – לעולם נשאר תמים.