הימים ימים עמוסים עבור הרב יצחק אקסלרוד, ראש ישיבת תות"ל אור שמחה – הבוכרים [פתח תקווה].
המעבר למקום החדש, ניהול הישיבה יחד עם ההוראות השונות עבור תלמידי הישיבה בזמן הקורונה והרישום לישיבה עם כל הכלול בתוכו, כבר עומד בפתח.
עם כל זה, הרב מצא עבור קוראי 'ישיבה בוחר' כמה דקות על מנת לענות על השאלות החשובות בתקופה זו:
תחילה נאמר מזל טוב לרב ולישיבה על המעבר למקום החדש:
אכן.
הגענו לישיבת הבוכרים בכפר חב"ד לאחר כמה וכמה מחשבות וב"ה, הישיבה קיבלה אותנו בידיים פתוחות והנה אנחנו כבר חלק ממוסד גדול וותיק.
זכינו להעביר את כל תלמידי הישיבה עם כל הצוות כך שאנחנו עדיין ממשיכים לסדר את רוח ותקנון הישיבה.
אני מבין שהישיבה מתמודדת, בין היתר עם תקופת הקורונה המורכבת…
ישנם כמה פרקי היסטוריה שכולנו היום לומדים עליהם תוך מתן דגש על מסירות נפשם של התמימים שלא לוותר על סדר הלימוד, האווירה החסידית והוראות רבותינו נשיאנו.
התקופה שלנו – היא בדיוק כזו.
כל ישיבה והצורה שהיא מתמודדת עם התקופה, אך המשותף לכולם – מסירות נפשם של התמימים להמשיך ולשמור על סדרי הישיבה למרות כל הקשיים.
אגב קורונה, האם נראה שינויים בביקורי העולים לישיבה – בישיבה? נראה שינויים במבחנים?
אינני רואה שינוי משמעותי.
מן הסתם שהתלמידים הרוצים לבוא לשבת ביקור יצטרכו לעבור בדיקות לפני כן על מנת לוודא את מצבם, אבל פרט לזה, על פניו, הכל כרגיל.
אנחנו נמצאים בזמן ההכנות לקראת המבחנים לישיבה. נשמח אם הרב יוכל לשתף אותנו בכמה דברים שחשוב לדעת לפני שמגיעים לישיבה:
- על ההורים ועל התלמידים לדעת כי ישיבה זה לא רק מקום בו לומדים תורה.
ישיבה זה מקום שבו לומדים להיות יהודי, שלומדים להיות אדם. מענטש.
ישנם בחורים שמגיעים לישיבה בלי לדעת את הרקע של תומכי תמימים, מבלי שתהיה להם לחלוחית חסידית ואז קשה להם מאוד להבין מה בכלל הישיבה רוצה מהם.
את הישיבה צריכים להתחיל כבר מעכשיו.
צריכים לקרוא יומנים של הרבי הריי"ץ על ההווי של ליובאוויטש ושל תומכי תמימים, צריכים לקרוא סיפורים של חסידית ולקבל תמונה על הישיבה ולהבין לקראת מה הולכים.
- נקודה לא פחות חשובה,
כולם מכירים את המשל על קבוצת מטפסי הרים שאחרי תקופה קשה של טיפוס הגיעו לקצה ההר ומצאו שם ילד.
כששאלו אותו איך ייתכן שהם מטפסים זמן רב והוא, רק ילד, כבר נמצא בפסגה, השיב להם כי הוא לא התאמץ לעלות להר אלא הוא נולד שם.
הרבה בחורים מגיעים לישיבה, אבל חלקם מטפסים בקושי רב לפסגה.
בעיני, בחור שכאשר הוא מגיע לישיבה הוא מוצא איש צוות שיש לו אליו חיבור ואז הבחור יושב מול אותו הרב ופותח בפניו את ליבו ומפרט התלבטויות, זה כמו אותו הילד שנולד בקצה ההר.
בישיבה הרבה פעמים אנחנו מתמודדים עם קשיים של בחורים כמו אותה קבוצת המטפסים, קשיים שהיו יכולים להיחסך אם הם רק היו מדברים.
- בישיבות ישנה תופעה של "התחשבות בסביבה".
למה הכוונה?
ישנם בחורים המגיעים לישיבה ובתוך ליבם יש רצון עמוק להצליח, להתרומם ולהשקיע בעבודת ה'.
אבל בגלל ה"התחשבות בסביבה" שלהם, בגלל חברי חדר או חברי כיתה שלצערנו לא כ"כ נמצאים עדיין בתוך העניינים,
אז אותו הבחור מחליט שלא להתקדם רוחנית בגלל 'מה יגידו עלי'…
צריך לדעת ש"אל יבוש מפני המלעיגים" נכתב בדיוק על מקרים כאלו.
אין הרבה זמן!
השנים שבהם נמצאים בישיבה הם שנים יקרות שבתוך רגע חולפות ומה שלא מצליחים לעשות בישיבה, לא מצליחים לעולם.
זה בדיוק הזמן להתעלות מעל החברה ולהתקדם רוחנית.
אתם יודעים מה? בסוף החברים גם מכבדים את זה.
- הנקודה האחרונה שברצוני לשתף אך היא הנקודה החשובה ביותר ובהקדים משל:
מספרים על קבצן מסכן שלא היה לו שום דבר בבית פרט ללחם מעופש ובצל ישן שהעלה עובש.
בן דוד של אותו הקבצן היה לפני חתונה ושלח הזמנה גם לבן דודו, הקבצן מיודענו.
אותו הקבצן התייצב לחתונה במיטב סמרטוטיו, לא לפני שסיים ארוחת ערב שכללה פרוסת לחם ישנה ובצל מקולקל.
כאשר התחילו להגיש למוזמני החתונה מאכלים משובחים, בשר מיוחד ויין יקר, טעם הקבצן מהאוכל וטען כי הוא מקולקל.
טעם רע הרגיש לו בכל נגיסה.
חבר לשולחן בירר מה אותו קבצן רגיל לאכול.
לאחר שהתברר כי אותו הקבצן אכל לפני הגיעו לחתונה, צחק עליו חבר השולחן ואמר לו:
"אי אפשר לאכול אוכל מקולקל ואז להגיע לחתונה ולרצות להנות מהאוכל האיכותי.
בשביל לדעת להעריך אוכל איכותי, צריך קודם כל לא לאכול זבל".
אני פונה מכאן לכל התלמידים העולים לישיבה, כל אחד לאן שפניו מועדות:
הזהרו בדברים אליהם אתם נחשפים!
אי אפשר להגיע לישיבה אחרי ש"אוכלים" מהעולם הזה, מכך שלא קוראים סיפורי חסידים, שלא משתתפים בהתוועדויות ואז מצפים להעריך את האיכות שיש בתומכי תמימים.
זה לא עובד ככה.
עכשיו צריך לאכול אוכל משובח!
תתחילו קצת להתפלל, קצת לנגן, קצת להתוועד. רק אחרי שתדעו להעריך איכות אמיתית, תוכלו להיכנס לתומכי תמימים ו'לעלות על הגל'.
רגע לפני חג החנוכה, בין הזמנים, מה יש לרב לומר לעולים לישיבות?
קינדרלעך, תאכלו ותהנו מהלביבות של אמא שלכם.
בקרוב מאוד אתם מחליפים את החמימות של הבית, לחמימות של הבית החדש שלכם – תומכי תמימים.
